החלטה בתיק ת"פ 27597-06-11

בפני עתירה לגילוי ראיה חסויה, מכח תעודת חסיון, בהתאם להוראות סעיפים 45 ו-46 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 (להלן: " פקודת הראיות").

1.         כנגד המבקשים ו-3 אחרים הוגש כתב אישום האוחז אישומים רבים, בהם  נטען כי בין השנים 2008-2010 עסקו הנאשמים בענף הדלק ופעלו לביצועה של תכנית עבריינית במסגרתה גרפו לכיסם סכומי עתק שלא כדין.

            מיוחסות לנאשמים סדרה של עבירות על חוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975; חוק העונשין תשל"ז- 1977; פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א- 1961 וחוק איסור הלבנת הון תש"ס- 2000.

2.         בחומר הראיות שהועבר לב"כ המבקשים נמצאו שתי תעודות חסיון שהוצאו מכח סעיף 45  לפקודת הראיות בהן נאמר כי גילוי המידע החסוי על פי התעודות יש בו כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב והוא עלול לסכן שלומם של בני אדם; לפגוע בשיתוף פעולה עם המשטרה; לסכל פעולות חקירה עתידיות; לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה (להלן: " תעודות החסיון"). תעודה  אחת הוצאה על ידי שר האוצר והשניה על ידי השר לבטחון פנים.

3.         בפתח בקשתם מתייחסים המבקשים לתעודות החסיון שהוצאה על ידי שר האוצר אך בגוף הבקשה הם מתייחסים גם לידיעות המצויות בתעודת החסיון שהוצאה על ידי השר לבטחון פנים.

            בדיון שהתקיים בפני טענו ב"כ המבקשים כי לא היה ידוע להם על קיומה של תעודת חסיון שהוצאה על ידי השר לבטחון פנים ועותק ממנה נמסר לידם ערב הדיון. בדיון, התייחסו באי כח המבקשים גם לידיעות שהופיעו בתעודת החסיון שהוצאה על ידי השר לבטחון פנים.

4.         בבקשה מבוקש לגלות את זהותם של מוסרי המידע בדוחות החסויים ו/או כל פרט שיש בו כדי לגלות את זהותם.

            לטענת המבקשים הצורך בגילוי זהות מוסרי הידיעות לשם עשיית צדק, עדיף מן הענין שלא לגלותם, במיוחד בהתייחס לידיעות המצוינות בסעיפים 5-7 לבקשה (אליהן אתייחס להלן בנפרד).

            לטענת המבקשים, זהות בעלי החסיון יכולה לשפוך אור על אלמנטים שיוכלו לסייע להם בהגנתם.

            עוד הם מבקשים לדעת אם היה הסכם בין מחלקת המודיעין אצל המשיבה לבין המקורות לגבי תגמול כלשהו, האם נחתם הסכם עם מי מהמקורות לפיו לא יגולה שמם בעבור המידע שמסרו ובאם היתה הסכמה כזו, הם מבקשים לדעת פרטים שונים על נסיבות עריכתה.

5.         המבקשים מוסיפים וטוענים כי בשלב זה אין ביכולתם לדעת במה דברים אמורים ובאיזו מידה יכולים המסמכים לסייע להם בהגנתם, אולם נראה כי ראוי שידיעות כאלה יובאו לעיונו של בית המשפט על מנת שיוכל לבחון את חשיבות הראיה להגנתם של הנאשמים.

6.         המשיבה טוענת כי בקשת המבקשים לגילוי זהות מוסרי הידיעות היא למעשה בקשה לפתיחה ב"מסע דיג" רחב היקף והמבקשים בבקשתם מעידים כי " בשלב זה אין יכולת לדעת במה דברים אמורים ובאיזו מידה יכולים המסמכים לסייע להם בהגנתם".

            תעודות החסיון שהוצאו על ידי שר האוצר והשר לבטחון פנים הוצאו כדין מטעמי אינטרס ציבורי חשוב תוך בחינה מעמיקה וממשית של חומר החקירה המודיעיני שחסיונו התבקש.

            לטענת המשיבה, קיים סיכון רציני ומוחשי כי חשיפת הראיות החסויות וגילוין תפגע באינטרס הציבורי החשוב.

            המשיבה מדגישה כי ככל שתוכן הידיעה איננו חסוי, היא העבירה לידיעת המבקשים את הידיעה המודיעינית במלואה.

7.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, אני סבורה כי  אין מקום לגלות למבקשים באופן גורף את זהותם של מוסרי המידע.

            המבקשים לא הצליחו להצביע, כיצד גילוי זהות מוסרי המידע יסייע להם בהגנתם. ודוק, אין עסקינן בראיה חסויה אלא במידעים שאינם בבחינת חומר ראיות. תוכנם של מרבית המידעים נמסר למבקשים במלואו. המבקשים, ציינו בבקשה כי " בשלב זה אין יכולת לדעת במה דברים אמורים ובאיזו מידה יכולים המסמכים לסייע להגנתם".

            הפסיקה קבעה כי:

" מקום שהנאשם אינו מסוגל להציג ולו הסבר כללי לענין הרלוונטיות של החומר שנתבקש עשוי בית המשפט להתרשם כי מדובר ב"מסע דיג" חסר תוחלת..." (בש"פ 7064/08, מ.י. נ' ליאורה ברקו).